החלטה בתיק ע"פ 4804/05

1.            בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לנוער בת.פ. 1007/04 מיום 22.12.04 ומיום 4.4.05, לפיו הוטל על המשיב עונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.   

2.            המשיב הורשע על-פי הודייתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. מגזר הדין עולה כי במסגרת סכסוך שהיה למשיב עם המתלונן, תקף המשיב את המתלונן עם בקבוק זכוכית שבור בפניו, בצווארו ובאוזנו וגרם לו לחבלות אשר הצריכו את אשפוזו למשך מספר ימים.

3.            המבקשת הגישה ערעור על גזר הדין בו טענה כי גזר הדין נוטה באופן קיצוני לקולא, והיה מקום לגזור על המשיב עונש מאסר בפועל. לטענתה, סיכויי הערעור הנם טובים ועל כן יש מקום לעכב את ביצוע עבודות השירות וזאת כדי למנוע את סיכול הערעור.

4.            המשיב מתנגד לבקשה. בא-כוחו טוען כי המדינה השתהתה בהגשת בקשה זו. גזר הדין ניתן ביום 22.12.04 כאשר ביום 4.4.05 התקבלה חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות ונקבע כי המשיב יחל בריצוי עבודות השירות. המשיב מדגיש כי בדיון אשר התקיים ביום 4.4.05 הוא ביקש כי המשיב יתחיל בביצוע עונשו במועד שנקבע ביום 8.6.05 ובאת כוח המדינה השיבה "אין לנו התנגדות". לטענתו, הצהרה זו יצרה אצל המשיב ציפייה כי הוא יתחיל בביצוע העבודות במועד שנקבע. בנוסף, הדגיש בא-כוח המשיב כי המשיב הנו צעיר בן 18 שנה אשר מעונין לסיים את עונשו כדי להפיג את חוסר הוודאות בו הוא שרוי.

5.            השיקולים שעל בית המשפט לשקול, מקום בו המדינה מבקשת לעכב את ביצועו של עונש מאסר, בכלל זה, עונש מאסר בעבודות שירות, הם שיקולים מגוונים, ובהם: מהות העבירה ונסיבותיה, סיכויי הערעור, עינוי הדין אשר עשוי להיגרם לנאשם עקב דחיית ריצוי העונש ומאידך, האינטרס הציבורי במיצוי זכות הערעור של המדינה בלא לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט אשר ידון בערעור עקב העובדה שביניים רוצה העונש (ראה: בש"פ 1691/92 מדינת ישראל נ' יורם ריבו, פ"ד מו(3) 332, 335-336); ע"פ 1971/98 מדינת ישראל נ' יואב מירו (לא פורסם); ע"פ 3195/05 מדינת ישראל נ' יקותיאל זיני (טרם פורסם)).

           כאשר מדובר בבקשה לעכב עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, איזון השיקולים מביא בדרך כלל למסקנה כי יש מקום להיענות לבקשה (ראה: ע"פ 2929/02 מדינת ישראל נ' אהוד סבירסקי (לא פורסם) והאסמכתאות שם).

6.            גם בעניינו, אני סבור שבאיזון השיקולים, הכף נוטה, כדי שלא לפגוע בערעור המדינה, לעיכוב הביצוע. זאת, גם בהתחשב בסיכויי הערעור, שעל פניהם, אינם קלושים. אשר לטענת המשיב, כי המדינה השתהתה בהגשת הבקשה, הובהר כי הזמן הרב שחלף בין גזר הדין לבין הגשת הערעור מקורו באי התייצבותו של המשיב בפני הממונה על עבודות השירות, מה שעיכב את הגשת חוות דעתו של האחרון. גם בהסכמתה של באת כוח המדינה בפני בית המשפט המחוזי, לכך שהמשיב יתחיל בביצוע עבודות השירות במועד שהוצע על-ידי הממונה, אין כדי לסכל את בקשתה הנוכחית של המדינה לעיכוב ביצוע גזר הדין. אני מבין שבאותה עת, הפרקליטות טרם גיבשה דעתה באשר להגשת ערעור. משהוחלט על הגשת הערעור, ממילא התבקש גם עיכוב הביצוע.

7.            לאור האמור אני מורה על עיכוב עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות אשר הוטל על המשיב בת"פ (מחוזי-נצרת) 1007/04 עד למתן פסק דין בערעור.

           ניתנה היום, כ"ח באייר תשס"ה (6.6.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: